פעם אחת, בן אדם פשוט התייצב בביתו של המגיד מקוצ'ניץ עם אשתו ואמר לו
שהוא רוצה להתגרש ממנה.
מה הסיבה? שאל המגיד.
אני עובד קשה כל השבוע, השיב הבן אדם ובשבת אני רוצה פיצוי. אבל בארוחת השבת, אשתי משגישה לי קודם את הדג, אחר כך את הבצלים, אחר כך את המנה העיקרית, וכשמגיע הרגע שהיא מניחה את העוגה על השולחן, כבר אכלתי כל מה
שרציתי ואין לי יותר תאבון. כל השבוע אני עובד בשביל העוגה הזאת, וכשהיא
מגיעה לשולחן אינני מסוגל אפילו לטעום אותה וכל עמלי היה לשווא.
פעם אחרי פעם בקשתי מאשתי שתניח את העוגה על השולחן מיד אחרי הקידוש, אבל היא לא מסכימה, היא אומרת שהיא עושה את הדברים כפי שמקובל במסורת.
המגיד פנה לאישה ואמר לה:
מהיום והלאה, את תכיני שתי עוגות. תגישי את העוגה הראשונה מיד אחרי הקידוש והעוגה השנייה אחרי המנה העיקרית, כפי שעשית עד היום.
בני הזוג הביעו הסכמה וסיפוק ויצאו מביתו של המגיד.
כשהגיע יום שישי, אמר הבעל לאשתו: מעכשיו תעשי בימי ששי שתי עוגות. תגישי את העוגה הראשונה מיד אחרי הקידוש והעוגה השנייה מיד המנה העיקרית, כמו קודם.
מאותו יום כך היה המנהג בביתם, וכך נמשך אצל בניו ובני בניו.
הגישו עוגה מיד אחרי הקידוש וכינו אותה "העוגה של שלום בית".
(מתוך "סיפורים חסידיים" מאת מרטין בובר - מתורגם מספרדית)
0 Comments
Leave a Reply. |
Archives
October 2009
Categories
All
|